• אורי ארליך

שיעור באמפתיה: המורה-עומר בת ה-5


ילדה חולה. (שוב) בדרך חזרה מהגן. מנסים לקבוע תור במרפאה. אחרי המתנה ארוכה, יש!! ענו לי! אבל ..שמו אותי שוב על המתנה ("רק רגע בבקשה") ואז.... השיחה מתנתקת.

אני : מסננת לעצמי בין השיניים.. אוף. מעצבנת. שמה אותי על המתנה ועוד בסוף מתנתק.

עומר בת ה-5: אמא למי אמרת מעצבנת?

אני: לנציגה שענתה לי.

עומר: למה?

אני: כי היא שמה אותי על המתנה מלא זמן ובסוף התנתק.

עומר: אמא את יודעת למה את ממתינה ?

אני: למה?

עומר: "כי היא מטפלת בילד אחר. אמא את לא צריכה להגיד מעצבנת. פשוט לחכות לתורך בסבלנות".

בת ה-5 החכמה שלי העבירה לי ברגע האמת ובפשטות יפיפייה שיעור בניהול רגשות. באמפתיה. ביכולת שלנו לראות את האחר ולבחור לתת פרשנות חיובית למה שקורה לנו בחיים.

נזכרתי במודל אפרת. ראשי תיבות של אירוע>פרשנות>רגש>תגובה .

המודל לקוח מגישתו של פסיכולוג ההומניסטי אלפרד אדלר. על פי המודל אנחנו מגיבים לא לאירועים עצמם אלא לפרשנות שאנחנו נותנים לאירועים. הפרשנות היא זו שמעוררת בנו רגש חיובי או שלילי ובהתאם לזה אנחנו מגיבים.

ובמקרה הזה האירוע- "שמו אותי על המתנה המון זמן ובסוף השיחה התנתקה.

פרשנות- זלזול בלקוח. חוסר כבוד לזמן שלי.

רגש- עצבים כעס. תגובה- " מעצבנת " וצעד אחד קדימה מתקשרת מתלוננת. מבקשת לדבר עם אחראי.

הבשורות הטובות הם שאנחנו יכולים לבחור את הפרשנות שלנו. לא להיות על אוטומט ובהתאם לזה לנהל את הרגשות שלנו התגובות שלנו ואת התוצאות שנקבל בחיים.

אירוע: אחרי המתנה ארוכה השיחה התנתקה. פרשנות- הנציגה מטפלת בילד אחר שנמצא מולה. נותק בטעות. רגש: קבלה. אמפתיה. תגובה: מתקשרת שוב ובסבלנות מזמינה תור.

אז איזה פרשנות אנחנו בוחרים?

שמישהו נדחף לפנינו בפקק? -חצוף או מאחר לילד בגן/ לטיסה/ללידה של אשתו?

שממשק שלי בעבודה לא עונה לי למיל -זלזול או עומס בעבודה?

מה המציאות? אין כזו. רק הסיפור שאנחנו מספרים לעצמו.

אך כמה שהם חכמים הקטנים האלה.!!

  • LinkedIn
  • Facebook
  • LinkedIn
  • Facebook - White Circle