מי יודע מה יהיה בעתיד? אף אחד לא באמת יודע. כולל העתידנים.
זה אומר שכולנו יכולים לבחור לנחש.
או שהעתיד יהיה טוב יותר או שהעתיד יהיה גרוע יותר.
אז מה תבחרו?
הנטייה הכי בסיסית של כולנו היא שלילית. ככה המוח שלנו מחווט לצפות לגרוע מכל. זו נטייה אבולוציונית הישרדות.
אבל אני רוצה להתעכב על הנקודה הקודמת. היא חשובה מאוד.
תכל'ס יש לנו יכולת לבחור בתרחיש האופטימי. נכון הוא לא בהכרח יתרחש(אולי כן, מי יודע..?) אבל כדאי לנו לבחור בו.
מה הסיבה? שאנחנו בוחרים בתרחיש האופטימי אנחנו מרגישים טוב, יותר, יש לנו מוטיבציה, יש לנו אנרגיה ואלו (וכאן נכנסת הפרקטיקה) נותנים לנו כוח לעשות *פעולות* שיקדמו אותנו לעבר העתיד הטוב יותר אליו אנחנו מייחלים. פעולות כמו לחשוב יצירתי, להגדיר מטרות ולפעול כדי להשיג אותן.
עובדים זקוקים למנהיגים אופטימיים, אנחנו כאזרחים זקוקים (במיוחד עכשיו) למנהיגים אופטימיים. כאלו שיעזרו לנו לראות שהעתיד יכול להיות טוב יותר, להאמין שהעתיד יכול להיות טוב יותר, כאלה שיתנו לנו השראה לפעול וליצור את העתיד הטוב יותר במו ידינו.
אגב להיות אופטימי זה לא אומר "לחשוב טוב ויהיה טוב", זה גם לא אומר להתעלם מרגשות מבאסים שכולנו חווים בימים אלו.
זה כן אומר להאמין שיש *דרך* לעתיד טוב יותר ולראות את הטוב שקורה גם עכשיו בכל מיני זירות, שיתופי פעולה כלל עולמיים טכנולוגיים ורפואיים, עבודה מרחוק כאופציה גם לארגונים מסורתיים, ארגונים שלוקחים אחריות גדולה יותר לרווחת העובדים, תהליכי עבודה גמישים ומהירים יותר,אמונה ביכולת שלנו להסתגל מהר לכל דבר ועוד.
אז תבחרו בתרחיש האופטימי ודברו אותו. עם העובדים שלכם, עם הילדים ובני הזוג, עם עצמכם.
