החיים במסכות ומסכים. האם נעלמה האמפתיה? על ניהול אמפתי!

אמפתיה טייק 1# מכירים את זה שאתם בתור בסופר או סתם ברחוב ועיניכם ״נחה״ על איזה תינוק שובה לב?

אז הבוקר חייכתי לאיזה תינוק והיי למרות שלבשתי מסיכה הוא מיד חייך אלי בחזרה!

איך הוא בכלל ידע שאני מחייכת? הוא פשוט ידע.

או יותר נכון נוירוני המראה שלו במוח ידעו- מסתבר שיש לנו נוירונים במוח שקולטים את האנרגיה, את מצב הרוח ומחקים אחד את השני.

אנחנו מכירים את זה עוד מהימים שישבנו עם החבר'ה ומישהו נכנס לחדר וברגע הוריד או העלה את האנרגיה לכולם מבלי שאמר דבר. נוירוני המראה.

עוד הוא ידע בזכות העיניים. חיוך אמיתי גורם גם לעיניים שלנו לחייך ואותם עוד רואים גם מעבר למסיכה :)

אנחנו יצורים חברתיים, המוח שלנו מחווט לשים לב לדקויות הקטנות ביותר במימקה של הפנים של האחר ולתרגם אותם ״לאוייב״ או "ידיד".

זה מה שעזר לנו אז, וכנראה גם היום לשרוד בכל מיני מובנים.

אמפתיה טייק 2#

פעם שעוד הייתי הולכת למכון כושר באחד השיעורים המאמן הנחה אותנו לעשות סט נוסף של סקווטים ( מי אמר חזרתיות מביאה לתוצאות?!) אז חלק מאיתנו ענו לו ״אבל עשינו את התרגיל הזה כבר פעמיים״. והמאמן אמר קדימה עוד סט של סקווטים, המשכנו לטעון ״אבל כבר עשינו את זה .. ולא ויתרנו. לרגע נוצר שם וויכוח כן או לא עושים עוד סקווטים.

ואז המאמן עצר ושאל (את מה שתכל'ס היא כבר ידע אבל בכל זאת): עשיתם כבר שני סטים של סקווטים? מצוייין. אנחנו תמיד עושים שלושה סטים. קדימה סט שלישי של סקווטים.

הפעם כולנו ירדנו לישיבת "כיסא מדומה". ״נגמר הוויכוח״. פשוט כי הוא הבין אותנו או במילים אחרות ״נתן לנו אמפתיה״. כ"כ הרבה פעמים קונפליקטים יכולים להסתיים בשניות אם רק הצד השני יראה לנו שהוא מבין את נקודת המבט שלנו. רק שמבינים אותנו אנחנו באמת יכולים להתקדם.

בשפה המקצועית קוראים לזה ״הובלה והצטרפות״. רוצה להשפיע? לשנות תפיסה או התנהגות של מישהו? קודם תבין ואחכ תהיה מובן. קודם תצטרף ל-state of mind שלו ואח"כ תוביל אותו למקום חדש.

אמפתיה טייק 3#

בואו נביא אמפתיה לניהול. למה? כי אנחנו מנהלים אנשים, ואנשים זקוקים לאמפתיה.זקוקים שיראו אותם, שיבחינו בהם, שיהיו ערים לאיך הם מרגישים. שיבינו אותם, שיעזרו להם להתמודד ולווסת ולנהל רגשות. כי רגשות קיימים גם במרחב העבודה. כי המרחבים התבלבלו וגם אנחנו. ותמיד ובטח בתקופות משוגעות כאלו אנחנו צריכים לנהל קושי, לחץ וכעס ותסכול ובלבול ו"לפעמים" גם תנודתיות במצב הרוח. רולה קוסטה של רגשות.

לתת אמפתיה כי זה הדבר הנכון והאנושי לעשות.וגם כי רק שאני מבין, שאני מצטרף אני יכול להוביל. ליעדים ,לעבודת צוות לכל מה שחשוב לי בניהול. וכדי להיות תכל׳ס(ית) אני אגיד שהדרך לאמפתיה עוברת בהקשבה. רוצה להבין את העובד שלך? תקשיב לו. באמת תקשיב. תייצר מרחבי הקשבה בזום בטימס בטלפון ובפעמים שכן נפגשים במשרד. תשאל לשלומו ואל תעצר ב״בסדר״ תשאל עוד משהו. מה בסדר? ומה פחות?

ואיך זה בבית? ואיך השילוב בין הבית לעבודה? ואיך האנרגיה? ואיך המצב רוח? ואיך הוא מתמודד עם הלחץ? ואיזה עזרה הוא צריך? או למי בצוות הוא יכול לעזור?

פשוט תשאל. תשים לב. כי אתה מנהל אנשים.

ואנשים זקוקים לאמפתיה.

האם האמפתיה נעלמה?

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין סדנה?
אל תהססו להתקשר. א
שמח לשמוע מכם!

arrow&v
  • Facebook